הפונדקאיות כבר יולדות בשנית, המשפחות כבר עושות ילד פונדקאות שני

הארץ – תמרה טראובמן

ל׳. התחתנה לפני תשע שנים . " קצת אחרי שהתחתנו הבנו שהריון עלול לסכן אותי מבחינה בריאותית " , היא מספרת . " עמדו לפנינו אופציות של הורות אחרת : פונדקאות או אימוץ . אימוץ מיד ירד מהפרק . כל אחד רוצה ילד גנטי משלו " . 

זה היה ב - 1996 . חוק הפונדקאות בדיוק אושר בכנסת ול ` , עובדת בחברת היי - טק , כבת 40 , החליטה עם בעלה להסתייע בפונדקאית כדי לזכות בילד המיוחל . 

בנם , שנולד לפני חמש שנים וחצי , היה תינוק הפונדקאות החמישי בישראל . 

ל ` ובעלה החליטו לאחרונה שהם רוצים להרחיב את משפחתם . " אנחנו חושבים שילדים לא צריכים להישאר לבד ושאם יש אפשרות לתת לבן שלנו אח או אחות - צריך לעשות את זה " . אחרי הכל , אומרת ל ` , " שני ילדים במדינה כמו שלנו זה באמת לא לוקסוס״

ל ` ובן זוגה הם חלק ממגמה חדשה בעולם הפונדקאות . 

יש המכנים אותה " הגל השני " של הפונדקאות : זוגות שכבר זכו בילד אחד באמצעות פונדקאית חפצים בילד נוסף ורוצים להסתייע בפודנדקאות פעם נוספת . 

אם המנסה בימים אלה להשיג אישור ללידה נוספת באמצעות פונדקאית אומרת שהיא ובן זוגה רוצים בסך הכל " להפוך למשפחה ישראלית נורמלית , שני ילדים וכלב " .

הגל השני של הפונדקאות כולל לא רק הורים אלא גם חלק מהפונדקאיות . מספר קטן של נשים שכבר היו פונדקאיות מעוניינות לחזור לכך אחדות ילדו בעבר במסגרת הסכם פונדקאות , ניסו שוב להיכנס להריון ונכשלו וכעת הן מנסות שוב עם זוג שלישי , להרות כפונדקאיות . אפרים סנה , שהיה שר הבריאות בעת חקיקת חוק הפונדקאות , לפני שמונה שנים , אמר שהחוק יספק פתרון ל - 25 זוגות חשוכי ילדים שהצליחו לחייב את המדינה לאשר להם להסתייע באם פונדקאית " סנה כלל לא חשב על הרעיון שזוג ירצה לעשות זאת שוב . הוא חשב רק על זוגות חשוכי ילדים " אומרת אלי תימן , שבימים אלה מסיימת את כתיבי תה של עבודת דוקטורט על הפונדקאות בישראל . המגמה החדשה משקפת את המחיר הגבוה שמור כנה המדינה לשלם כדי להבטיח שכל זוג יוכל לזכות בילד ביולוגי משלו . בשנים האחרונות מ - 2001 , העניקה הוועדה לאישור נשיאת עוברים ועדת הפונדקאות - שישה אישורים לזוגות החפ־ צים בילד נוסף באמצעות פונדקאות . הוועדה מוני תה על ידי משרד הבריאות כדי לבחון הסכמים בין זוגות לפונדקאיות ולאשרם . בחודש שעבר אישרה הוועדה פונדקאות לבני זוג עם שני ילדים שנולדו בדרך רגילה , המעוניינים בילד שלישי . הזוג , שהס־ תייע ב " מרכז להורות באמצעות פונדקאות " , פנה לוועדת הפונדקאות משום שהאשה אינה יכולה להרות . " הרושם הוא שהתהליך נעשה פחות מפחיד לזוגות שזקוקים לפונדקאות . 

פעם התהליך היה ערטילאי , אנשים לא ידעו כיצד לגשת אליו " , אומר  ד " ר אריה רזיאל , מומחה לפריון מהמרכז הרפואי אסף הרופא . " היום יש תחליף לזרע , יש תחליף לביי ציות , אז יש גם תחליף לרחם " . את " המרכז להורות באמצעות פונדקאות " , גוף העוסק בתיווך ובליווי ההורים והפונדקאיות , מנה־ לות עדה אטיאס ומינה יולזרי . אטיאס אומרת כי בטיפולן נמצאות כעת ארבע נשים שבעבר שימשו פונדקאיות ועוברות עכשיו שוב את התהליך שיכי שיר אותן להיות פונדקאיות . 

זאת בנוסף לשתי פונדקאיות שכבר ילדו במסגרת זו בפעם השנייה . 

מירב לוי , בעלת המרכז " פונדקאות חובקת " המקשר אף הוא בין נשים הרוצות להיות פונדקאיות להורים מיועדים , אומרת שבשנים האחרונות עלה מספר הזוגות הפונים לוועדת הפונדקאות רופאים מפנים יותר זוגות לפונדקאות וגם הוועדה הפכה ליותר סלחנית . 

פעם היה צריך לעבור יותר מחזורי הפריה חוץ־גופית עד שהוועדה נתנה אישור לפונדקאות " , אומרת לוי , תימן , שכותבת את הדוקטורט בהנחיית פרופ מאירה וייס ופרופ ` אייל בן ארי מהאוניברסיטה העברית , מספרת : " בגל הראשון , הנשים שריאיינתי עברו בממוצע עשרים טיפולים . בהתחלה לא היו לוועדה קווים מנחים ברורים וחבריה התקשו להחי ליט אם לאם המיועדת באמת אין סיכוי אחר להביא ילד גנטי לעולם . אחת הנשים הראשונות שקיבלו אישור להסתייע בפונדקאית עברה שבע הפלות בגלל הריונות שלא התפתחו . חברי הוועדה ביקשו הוכחות נוטפרון שאין לה יכולת ללדת ילדים בעצי מה ואישרו לה פונדקאות רק לאחר שהרתה והפי־ לה בפעם השמינית . היום זה יותר מסודר . גם מישהי שעשתה שבעה טיפולי הפריה לא מוצלחים , או שעברה מספר קטן יותר של הפלות חוזרות , מקבלת אישור " . עם זאת , פונדקאות עדיין אינה אמצעי נפוץ להבאת ילדים לעולם . מאז האישור הראשון , שניי תן בספטמבר 1996 , אושרו יותר מ - 180 בקשות לפונדקאות . עד היום נולדו לפחות 75 תינוקות בדרך זו . משרד הבריאות נמנע מפרסום סדיר של נתונים על פונדקאות ואינו מפרט כמה לידות מסוג זה היו מדי שנה . הסיבה : המשרד פועל ללא מאגר נתונים מסודר .

ישראל משתייכת לקבוצה קטנה של מדינות שבהן מותרת הפונדקאות בחוק , שעמה נמנות גם ברזיל , הונג קונג , הונגריה , הולנד , דרום אפריקה בריטניה וחלק ממדינות ארצות הברית . שימוש נרחב בפונדקאות נעשה רק בארצות הברית , בבריי טניה ובישראל . עם זאת , הזכות לפונדקאות מועני קת בישראל רק לזוגות נורמטיווים . תימן , שהחלה את מחקרה ב - 1998 , כאשר נולדו בישראל התינוקות הראשונים לאמהות פונדקאיות מצביעה על ההבדלים בין הגל הראשון לגל העכ־ שווי . " הראשונים הלכו ממש בערפל . הם לא ידעו לאן הולכים ומה עושים , הם לא הכירו אנשים אחרים שעברו את התהליך , קופות החולים לא ידעו כיצד לטפל בהם , בבתי החולים לא ידעו מה לעשות אתם וגם המדינה לא ידעה בדיוק אילו קרי־ טריונים להציב " , היא אומרת . " לקח המון זמן לקבל אישור מהוועדה והיתה המון סודיות סביב זה . הגל הנוכחי יותר פתוח , יותר מקובל . הסטיגמות מסביב פחות קשות . אני לא אומרת שהתהליך עצמו קל אבל הכל מסביב פחות קשה מבעבר . גם בתי החו־ לים יודעים טוב יותר לטפל בפונדקאות " . 

מיון קפדני 

מירב לוי , אשה אנרגטית ועסוקה , הקימה את המרכז לפונדקאות לפני כשנתיים . בבוקר שבו התקיימה הפגישה אתה היא ליוותה לוועדה מועמדת לשמש פונדקאית . " 

היא עולה חדשה מרוסיה יש לה שני ילדים ובעיות כלכליות . היא עובדת במפעל אשפרה , במשמרות שמתחילות מחמש בערב ומסתיימות בשבע בבוקר " , מספרת לוי . הטלפון שלה מצלצל . על הקו זוג יהודים שעלו מצרפת , ללא ילדים . לוי מלווה אותם זה שנה וחצי הם החליט לעלות לישראל מכיוון שבצרפת הפונדקאות אסורה וכאן האמינו שיוכלו לזכות בילד ביולוגי . 

בני הזוג מספרים ללוי שביום המחרת מצפה להם החזרת עוברים ראשונה . " החזרת עוברים " פירושה השתלת עוברים שנוצרו בהפריה חוץ־ גופית מזרע של הבעל ומביצית של האשה , המושתלים ברחמה של הפונדקאית . לוי מלווה את ההורים והפונדקאית גם בבית החולים . בכלל , הטלפון של לוי מבוקש מאוד . זוגות חוששים , פונדקאיות מודאגות ונשים המעוניינות להיות פונדקאיות פונים אליה , מבקשים עזרה ועצה . " בשנים האחרונות יש עלייה משמעותית במספר המעוניינות להיות פונדקאיות . התקציבים לחד - הוריות קוצצו באופן משמעותי . נשים רבות רוצות להיות פונדקאיות , אבל לא מתאימות מסיי בות שונות . 

הוועדה בודקת את גיל האשה ומצבה ובריאותי ובוחנת אם היא עברה יותר מניתוח קיסרי אחד או אם היתה לה הפלה טבעית . דרישה נוספת היא שהפונדקאית תהיה ללא עבר פלילי . בשלב המיון יש נשירה גדולה " 

לוי ובעלה עברו בעצמם את התהליך אחרי 17 מחזורי הפריה חוץ־גופית , וזכו לתינוקת - כיום בתי שנתיים - בעזרת פונדקאית . 

היא שואבת מניסיונה האישי כדי לתמוך הן בזוגות והן בפונדקאית " אלו נשים מאוד אמיצות " , היא אומרת על הפונדקאיות . 

" אף אחת לא עושה את זה רק ממניעים אלטרואיסטיים , אבל כשהן רואות כמה הזוג רוצה ילד , הן מתחברות למצוקה שלו . 

קל לי מאוד לראות הפונדקאית שלי כדוגמה . היא אומרת , ` אני לא סתם אם חד - הורית ; אני עשיתי משהו מאוד גדול בחיים שלי ` . 

היא עשתה משהו שאני לא יכולה לעשות " . כמה עולה פונדקאות ? " הפונדקאית מקבלת 30 - 20 אלף דולר " , מפרטת לוי . 

סכום זה מוגדר " תשלום בסיס " והפונדקאית יכולה לקבל עד כ 7000 דולר נוספים על אופציות " . 

כך למשל , אם תלד תאומים תזכה  2000 דולר נוספים . 

על ניתוח קיסרי , אם יהיה בו צורך , תקבל כ500 דולר . 

ההורים המיועדים גם מפקידים 9000 שקל בחשבון נאמנות לטר בת טיפול פסיכולוגי לאשה וילדיה . הסכום נמצא בחשבון מרגע חתימת החוזה ועד חצי שנה אחרי הלידה . 

גם המרכז לפונדקאות מקבל מהזוג כסף 8000 דולר המיועדים לתשלום על אבחונים פסיכולוגיים לזוג ולפונדקאית , בדיקות גינקולוגיות אצל רופא פרטי , ניסוח החוזה בידי עורכי דין ל תהליך הגשת התיק לוועדה . 

לוי גם מעניקה  לזוגות ולפונדקאיות תמיכה רציפה . 

היא מדריך אותם בסבך הביורוקרטיה , היא מנהלת את פורום פונדקאות 

ב"תפוז " ולאחרונה הקימה קבוצת תמיכה לפונדקאיות ( בניהולה של סיגל וייס )

מה עושים זוגות קשי יום ? 

איך הם יכולים ללדת תינוק באמצעות פונדקאות ? 

" זה קשה , אנשים מוכרים דירות , ממשכנים פותחים חסכונות , לוקחים הלוואו ת.

אז זה בעצם תהליך שמיועד רק לעשירים ? 

" התהליך לא זול , אבל אני לא יודעת על זוג שלא הלך לפונדקאות רק מסיבות כלכליות . 

איכשהו מסתדרים " . 

העלות הגבוהה של התהליך מחייבת שההורים המיועדים יהיו אמידים ואילו הפונדקאית תהיה אשה קשת יום . החוק מעדיף שהפונדקאית תהיה אם חד הורית דלת הכנסה , אבל משיחות עם פונדקאיות מתברר שהתמונה מורכבת הרבה יותר . 

ס אם חד - הורית לשתי בנות , צוחקת כששואלים אותה אם הפונדקאות אינה ניצול של נשים הנתונות במצוקה כלכלית . 

"אני רואה בפונדקאות זכות לעשות בגוף שלי מה שאני רוצה , אני לא רואה צד חלש וצד " , היא אומרת . " אני רואה בחורה שאין לה אפשרות להביא ילדים מול בחורה שהאפשרות הזאת הרבה יותר קלה מבחינתה . היא יכולה לנצל משהו שיש לה לטובת קידומה כמו שאחרים מנצר לים את הכישרונות האחרים שלהם , למשל סופרים דוגמנים או מדענים . היכולת של אדם לעשות כרצונו בגופו היא חלק מזכויות האזרח הלגיטמיות . 

אני יודעת בפירוש למה אני נכנסת . פונדקאית היא לא בהכרח דלת אמצעים עד כדי כך שהפונדקאות זה הדבר האחרון שיציל אותה " . 

לדברי אלי תימן , " יש הרבה רעיונות תיאורטיים על פונדקאות , אבל יש הבדל בין התיאוריות למה שקורה במציאות . 

הפונדקאיות רואות את עצמן קצת כמו שליחות . הן נשים שיכולות להגשים את חלום חייה של אשה אחרת , שבעיני הפונדקאית היא המסכנה . הפונדקאיות מודעות לכך שלא כל אשה תעשה את זה והן מדברות על עצמן כעל יחי־ דה מובחרת . הן מדברות על הפונדקאות בתור המשימה ` : הן נבחרו למשימה , הוועדה אישרה אותן , לא מאשרים כל אחת . 

הפסיכולוג אישר אותן הגוף שלהן מספיק פורה , הן גאות שהגוף שלהן כל כך פורה 

( ` הרחם שלי טוב ` ) . זה דבר שנותן להן המון גאווה . הן לא מרגישות מנוצלות " שתי נשים בחדר הלידה ת ` תהיה פונדקאית להורים שכבר נולדו להם שתי בנות . האם עברה ניתוח , שמונע ממנה ללדת שוב , אבל היא ובן זוגה רוצים עוד ילד . לפני כחודשיים , בתום מאבק שנמשך ארבע שנים וכלל פנייה לבג " ץ , הם קיבלו את האישור המיוחל מהוועדה . עכשיו יוכלו להגדיל את משפחתם באמצעות פונדקאית . 

ת ` עצמה כבר היתה פונדקאית במסגרת המרכז להורות באמצעות פונדקאות . 

התאומות שנשאה ברחמה נולדו לפני שנתיים וחצי . " זו היתה חוויה מאוד מרגשת בשבילי " , היא מספרת . " שנה אחרי זה עוד הייתי עם ההורים בקשר זו הרגשה נהדרת לראות את הזוג מאושר שמביאים לו ילד . הזוג כל הזמן כירכר סביבי . הפרצוף של ההורים - זה משהו שהיה משמח כל בן אדם " . 

למה החלטת להיות פונדקאית ? 

קניתי תכולת בית חדשה, שכרתי בית לשנה ושמתי קצת בבנק לילדה שלי.

יש לך חששות?

" בכלל לא . יש התרגשות . בפעם הראשונה לא ידעתי לקראת מה אני הולכת . גם הילדה שלי יוד־ עת עכשיו יותר לקראת מה אנחנו הולכות " . בחודשי ההריון נקשרת לתינוקות ? " ממש לא " . גם לא בלידה , כששמעת את הבכי שלהן ? " ילדתי בניתוח קיסרי , ככה שהייתי בהרדמה מלאה . אחר כך ראיתי את התאומות שילדתי . מה שעציבה אותי באמת הרי הפרידה מההורים . יגלל זה ביקשתי מהם שהקשר ` יירד לאט לאט . אתם היי תי תשעה חודשים , לא עם הילד . כל פיפס הכי קטן שהרגשתי בבטן התקשרתי אל האמא . היא באה לחוות אתי את התחושות האלה " . לדברי תימן , אחת השאלות הנפוצות ביותר במחקרים על פונדקאות היא אם ייתכן שאשה לא תיקשר לעובר המתפתח ברחמה , אם היצר האמהי הוא אכן אינסטינקט הטבוע בכל אשה . הפונדקאות כך נראה , מנפצת את כל הרעיונות המושרשים על אהבת אם שאינה תלויה בדבר . 

לדברי תימן , היצר האמהי הוא מושג שנטבע במאה ה - 16 בניסיון לעודד נשים שנטשו את תינוקותיהן להיקשר אל פרי בטנן . נתונים עדכניים מלמדים כי בכל שנה נולדים בארה " ב כ -1000 תינוקות באמצעות פונדקאות . 

הרוב המכריע של הפונדקאיות - יותר מ 99.5% אינן מעוניינות בילד . " ובכל זאת , התסריט המתאר פונדקאית שנקשרת אל הילד באהבה שאינה תלויה בדבר משועתק במרחב הציבורי, 

במדיה , בסרטים , בספרות ואפילו בכל כתבה עיתונאית " , אומרת תימן . כנגד מגמה זו התפתחו טקסים המיועדים לפתח זהות אמהית באם המיועדת ולהפחית הזהות האמהית של הפונדקאית , אומרת תימן הפונד־ קאית , למשל מאושפזת במחלקת נשים ואילו האם המיועדת מאושפזת במחלקת יולדות , כאילו היא זו שילדה . לפונדקאית גם ניתנות תרופות המונעות ייצור חלב , כדי לצמצם אצלה ככל האפשר את סימני הלידה . " כל המערכת מנותבת ליצור רק אמא אחת כאילו הפונדקאית לא היתה בהריון ואילו האם היתה בהריון וילדה " , אומרת תימן . " בכל בתי החולים האם המיועדת יכולה להיכנס עם הפונדקאית ללידה והרבה נשים מספרות איך אנשי הצוות הרפואי גרמו להן להרגיש שהן האמהות . לאם המיועדת שמים סרט על היד 

( גם לפונדקאית , אבל ראיתי שהרבה פעמים הן מורידות אותו ) , ולתינוק שמים שניים " . 

תימן גם מספרת על רופאים שעזרו לאמהות מיועדות ליצור חלב בגופן , לאחר הלידה , וכמה אמהות ריפדו את בטנן בכרית במשך ההריון של הפונדקאית . " כשזה רצון ההורים , המערכת הרפואית עוזרת לשמור את הסוד " , היא אומרת אבל מטרת הריטואלים האלה , בעיני , היא בעיקר לסמן רק אשה אחת מהשתיים בתור האמא וליצור אצלה , ורק אצלה , זהות אמהית " .